החלטה בתיק בש"א 3043/08

הנתבעים מבקשים להורות על סילוק התביעה על הסף, מהטעם שלא שולמה אגרה מספקת.

מלכתחילה, הוגשה התביעה לבית משפט השלום, ונסבה גם על טענת חוסר סמכות עניינית, ובהחלטתה מיום 5/11/07 הורתה כב' השופטת אביגיל כהן, בהסכמת הצדדים, על העברת התובענה לדיון לבית משפט זה, כך שנותר לדון בסעדים שנתבעו ובאגרה שמתבקשת בגינם.

בכתב התביעה נטען, כי התובע, הנתבע 3 והנתבע 4 התקשרו בהסכם למיזם טכנולוגי משותף, אותו הגה התובע.

התובע טען, כי בשלב מסויים, הנתבעים 3 ו-4 הקימו את הנתבעת 1, העבירו אליה את כל הזכויות והנכסים שהחזיק המיזם, וכן התקשרו בהסכמים עם הנתבעות 5 ו-6, וזאת מבלי להקצות לתובע חלק במניות , מבלי לקבל את הסכמתו לחתימת הסכמי ההשקעה ותוך התעלמות מוחלטת מזכויותיו של התובע במיזם ובנתבעת 1.

התובע עתר לאכיפת הסכם המיסדים ולהצהיר כי הסכמי ההשקעה שנחתמו בין הנתבעות 5 ו-6 לבין הנתבעת 1, הם בטלים מעיקרם או מבוטלים (סעיף 112(א)), להורות לנתבעות 5 ו-6 להשיב לנתבעת 1 את כל הזכויות והנכסים שקיבלו במסגרת הסכמי ההשקעה, וכן להורות לנתבעת 1 ולנתבעים 3 ו-4 להשיב לנתבעות 5 ו-6 את שקיבלו מהן במסגרת הסכמי ההשקעה (סעיף 112(ב)).

בנוסף, עתר התובע להורות לנתבעת 1 ולמוסדותיה להקצות לו מניות בנתבעת 1, כך שהחזקותיו תשקפנה 30% מההחזקות בחברה (סעיף 112(ג)), ולהורות לנתבעת 1 ולמוסדותיה לאפשר לתובע למנות דירקטורים לדירקטוריון הנתבעת 1, במספר שיהווה 30% מהדירקטוריון שלה (סעיף 112(ד)).  

כמו כן, עתר התובע למתן סעד הצהרתי לפיו בבעלותו 1/3 מזכויות הקניין הרוחני של הנתבעת 1 (סעיף 112(ה)).

בסעיף 112(ו) עתר התובע למתן סעד חלופי לסעדים הקודמים, במסגרתו בית המשפט יורה לנתבעים 3 ו-4 להעביר לו חלק מהחזקותיהם בנתבעת 1, כך שהוא יחזיק בחלק השווה לחלקו של כל אחד מהם. בנוסף, עותר התובע להורות לנתבעים 3 ו-4 להעביר לרשותו חלק הזהה לחלק שקיבל כל אחד מהם מהנתבעת 1 או מהנתבעות 5 ו-6, בכספים, בניירות ערך או בטובות הנאה, ולאפשר לו למנות דירקטורים לדירקטוריון הנתבעת 1, במספר זהה למספר שיתאפשר לנתבעים 3 ו-4 למנות.

במסגרת הבקשה, יוצאים הנתבעים כנגד הסעדים הנתבעים בסעיפים 112(ב) ו-112(ו) לכתב התביעה, וטוענים כי מדובר בסעדים כספיים במסווה של סעד הצהרתי.

על פי תקנה 16(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר מדובר בתביעה לסכום כסף, יש לתבוע את הסכום המדוייק. תקנה 16(ב) קובעת, כי כאשר מדובר בתביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא התיישבו בינו לבין הנתבע, יש לפרש בכתב התביעה את הסכום על פי המשוער.

המגמה בפסיקה היא לצמצם את האפשרות להגיש תביעות חוזרות ונישנות בגין מסכת עובדתית אחת, על דרך תביעת כל הסעדים המבוקשים. לפיכך, נקבע כי בית המשפט יימנע מליתן סעד הצהרתי כאשר המבקש יכול להשיג את מבוקשו גם בדרך אחרת, ואם מתן הסעד ההצהרתי כפי שהוא, ללא תביעה אופרטיבית נלווית, עלול להוביל לכפל תביעות (בש"א (חיפה) 2241/07 אורקל תעשיות ומיכון בע"מ נ' M.D.Y. &Firekel Investment Assets Ltd. , תק-מח 2007(1) 9869, והאסמכתאות הנוספות המאוזכרות שם).

עם זאת, עיקרון זה אינו גורף לחלוטין, וייתכן שמקרה מסויים ייחשב כתביעה הצהרתית או כתביעה לצו עשה, גם אם הוא ניתן, באופן טכני, לשומה כספית (רע"א 232/02 שריבמן נ' מ.ט.ס. תעשיות ומחקר כרמיאל בע"מ (19/6/02)).

הנתבעים טוענים, כי סעד ההשבה ההדדית של התמורות, שהוחלפו במסגרת הסכמי ההשקעה, הוא סעד בעל שווי כספי, שכן לשיטת התובע, מדובר בסכום של 4,000,000$. ואכן, בסעיף 76 לכתב התביעה, טען התובע כי ההשקעה אותה התחייבו הנתבעות 5 ו-6 להעביר לנתבעת 1, מסתכמת בסכום האמור.

מכאן, כי בסעד ההשבה טמון סכום כספי שהתובע עותר להשבתו. אין המדובר במצב שבו התובע אינו מודע לסכום התמורה הכולל, אותו יש להשיב, אלא להפך.

התובע טוען בתגובתו, כי סעד זה הוא פועל יוצא של בטלות הסכמי ההשקעה שנחתמו בין הנתבעת 1 לנתבעות 5 ו-6 (והסעד ההצהרתי בדבר בטלות ההסכמים נתבע בסעיף 112(א) לכתב התביעה). אמנם, סעד ההשבה הוא נלווה ואינהרנטי לסעד של ביטול הסכם, אך אין משמעות הדבר שניתן לעתור לו ללא אומדן כמותי, שעה שהתובע מודע לסכום ההשבה הראוי.

לפיכך, מן הראוי כי התובע יעתור לסכום ההשבה הראוי הנטען, במלואו, ולא באופן הכללי בנוסח הנוכחי.

סעיף סעד נוסף שהתובע טוען כנגדו, הוא סעיף 112(ו), שכאמור, הוא סעד חלופי לכל הסעדים האחרים, ובו עתר התובע להורות לנתבעים 3 ו-4 להעביר לו חלק שווה מהחזקותיהם בנתבעת 1 , בכספים ובניירות ערך.

הנתבעים טוענים, כי זהו סעד כספי מובהק, שניתן לשום את שוויו. התובע טוען בתגובתו, כי מדובר בסעד ההצהרתי וסעד אכיפה, שאינו ניתן לביטוי בכסף. בנוסף, טוען התובע, כי על פי הפסיקה, הגדרתו של צו הצהרתי כוללת גם מקרים שבהם מדובר בהליכים הניתנים לביטוי כספי ברור.

לגבי סעד זה, מקובלת עלי עמדתו של התובע.